ביג דאטה. כולם מדברים על זה כל הזמן, וגם אנחנו כבר העמקנו בנושא בניסיון להבין מה עומד מאחורי הבאזזוורד הזה. אז מה עכשיו? הגיע הזמן לצלול לתוך הנתונים המדהימים שעומדים מאחורי צמד המילים הזה ומסבירים למה כולם מתעקשים לקרוא לזה מהפכה.
אולם קודם לכן, ועל מנת להבין באמת את הנתונים המפורטים, צריך להכיר את אחד המושגים הרווחים בתעשייה הזו – "היקום הדיגיטלי". למעשה, הביטוי הזה מתייחס לסך הדאטה הדיגיטלית שמיוצרת, משוכפלת ונצרכת מדי שנה, וזה כולל בין היתר תמונות, סרטונים, טקסט, אודיו וכו'.
הנתונים מספרים את כל הסיפור
בשונה מהעולם הפיזי, היקום הדיגיטלי המתפשט נוצר ומוגדר על ידי תוכנה, שמנתחת את הדאטה ומוצאת בה את הערך החבוי ואת ההזדמנויות החדשות לשנות ולשפר את העולם הפיזי. כל זאת במטרה לחלץ ערך אמיתי מהיקום הדיגיטלי שבו אנחנו (גם) חיים. ומה גודלו של היקום הדיגיטלי הזה במונחי "בייט" (Byte)? על פי IDC, אם הוא היה מיוצג על ידי היקף הזיכרון שבערימת טאבלטים, ניתן היה לעשות את הדרך מכדור הארץ לירח 6.6 פעמים.
אם הנתון הזה עורר בכם עניין, מצאנו עוד כמה נתונים מרתקים שמסבירים את גודל התופעה:
- עד 2020, כמות האינפורמציה החדשה שתיוצר בשנייה אחת תעמוד על 1.7 מגה בייט פר אדם
- ההיקף המצטבר של כמות המידע שאנחנו מייצרים ומשכפלים בשנה יגדל מ-4.4 זטה-בייט (נכון ל-2013) ל-44 זטה-בייט ב-2020 (המקבילים ל-44 טריליון גיגה-בייט). ב-2025 כמות המידע תסתכם ב-180 זטה-בייט. יש לציין כי אנליסטים העריכו כי כמות הדאטה ב-2020 תעמוד על 40 זטה-בייט "בלבד", אבל הנתון עודכן כלפי מעלה כשמהפכת ה-IoT הגיעה ובאופן טבעי הגדילה את כמות הדאטה שמיוצרת
* כמות המידע הדיגיטלי המיוצרת בשנה
- ב-2013, 22% מהמידע ביקום הדיגיטלי היה מתאים לעיבוד ואנליזה, אבל רק 5% בלבד נותח ועובד בפועל. ב-2020 השיעור של המידע שיתאים לאנליזה יגיע לכ-35%
- הקצב שבו דאטה מיוצרת גדל בצורה אקספוננציאלית: גוגל מעבדת יותר מ-40 אלף חיפושים בשנייה (כ-3.5 מיליארד חיפושים ביום) וכ-300 מיליון תמונות מועלות לפייסבוק מדי יום
- בכל שעה, לקוחות וול-מארט מבצעים טרנסאקציות שמפיקות לחברה דאטה בנפח של 2.5 פטה-בייט. מה וול-מארט עושה עם המידע הזה? קובעת את מילות המפתח שמתאימות לקמעונאות און-ליין, מייצרת קמפיינים מטורגטים ומחליטה אלו מוצרים למכור ומאלו להיפטר
למה להסתפק בפוטנציאל לא מנוצל?
כששומעים על המושג "ביג דאטה" (Big Data), ובטח אחרי שנחשפים לנתונים שהצגנו כאן, מיד חושבים על פייסבוק או גוגל, אולי אפילו אמזון, שמתמודדות בכל רגע נתון עם כמויות אדירות של נתונים. זה כמובן נכון, אבל האמת היא שמדובר במושג שרלוונטי מאוד גם למותגים או ארגונים קטנים יותר.
זה אולי טריוויאלי אבל עדיין שווה לציין שדאטה שלא נאספת, או נאספת אך לא מעובדת/מנוצלת בפועל, שקולה לפוטנציאל הכנסות לא ממומש. הווה אומר, חברות שלא יקפצו על רכבת הדאטה הדוהרת יפסידו. כסף כמובן.
לשימוש חכם בביג דאטה יש פוטנציאל בתחום של יצירת לידים, פרסונליזציה של אי-מיילים, שיווק ברשתות חברתיות, שיווק באמצעות תוכן, אי-קומרס ולמעשה כמעט כל תחום דיגיטלי שהוא. ואם כך הדבר, שימוש נכון וחכם בדאטה מאפשר לחברות לייצר תובנות יקרות ערך על הצרכן ומכאן לייצר עוד הכנסות. וזה, כאמור, רלוונטי ומשמעותי למותגים גדולים וקטנים כאחד.